לא יהודי בקידוש השם

כשרואים את הנשיא טראמפ ופמלייתו המכובדת בעמידה חסרת תקדים לצידם של עם ישראל הדבר מהדהד קידוש שם שמיים בפני כל העולם כולו. וכמו כן כששגרירת ארצות הברית אליס סטפניק, מכריזה קבל עם ועידה שיש לעם ישראל זכות תנכית על כל ארץ ישראל ודאי שמעשה זה מעלה את קרנה של התורה ושל עם ישראל.

אכן יש לבדוק בדברי רבותינו אם יש מושג של קידוש השם בנוגע למי שאינו יהודי.

והנפקא מינא עבורנו תהיה שאם אין מושג של קידוש השם בזה, אזי אנו עדיין מחוייבים להם הכרת הטוב מלאה, ואכן אם יש בזה משום קידוש השם, אז זה כבר נכנס תחת מעשה אלקי שיש בו משום קדושה עליונה, והרבה מעבר לרק הכרת הטוב.

וכבר חלקו רבותינו בגמרא (סנהדרין עד, ב) בשאלה זו אם בן נח מצווה על קידוש השם. אביי סבר שאינו, מכיון שבני נח נצטוו על שבע מצוות בלבד, ואין קידוש השם בכלל. לעומתו רבא טען שבן נח מצווה, והסביר שאין להוכיח מזה שהם מחויבים רק בשבע מצוות בלבד, מכיון שגם עבור אותם המצוות יש להם למסור את הנפש עבור קידוש השם.

למעשה הגמרא הסיקה שאין הנכרים מצווים לקדש את השם, אבל עדיין יש לדון שאף שאכן אין הם מצווים, עדיין יש לומר שאם הם בכל זאת עשו מעשים שמקדשים את השם, יש בידם מצווה כבירה זו, וכמי שאינו מצווה ועושה.

ומצאנו כמה מקורות מדברי רבותינו להוכיח שאכן יש לגוי המקדש את השם זכות גדולה, וננקוט כאן כמה מהם:
ראשית הדבר מפורש בגמרא (פסחים נג, ב) שאפילו צפרדעים עשו קידוש השם: "מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמם] על קדושת השם לכבשן האש? נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם, כתיב בהו (שמות ז, כח) ובאו [ועלו] בביתך... ובתנוריך ובמשארותיך, אימתי משארות מצויות אצל תנור? הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה". ולמדנו מגמרא זו שאפילו מי שאינו מצווה בקידוש השם, אם עשה מעשה שיש בו קידוש השם, זכה במצווה זו.

והנה עולה כן גם מסיפורו של נבוכדנצר המובא בגמרא (סנהדרין צו), שאחר שהמלך חזקיה הבריא ממחלתו, הקדוש ברוך הוא שינה את מהלך השמש, מיד דרש נבוכדנצר לשלוח מכתב לחזקיה. המכתב נפתח בלשון ’שלום למלך חזקיה ושלום לאלוקים הגדול’, וכשנודע הדבר לנבוכדנצר שהמכתב הקדים שלום למלך לפני בורא עולם, הוא התרומם מעל כסא המלכות וצעד ארבע פסיעות לקראת השליח על מנת לשנות את לשון המכתב. חז״ל אמרו שהדבר עשה רושם גדול בשמיים ובזכות זה הוא זכה לדורות של מלוכה.
הנה לפנינו שוב שמעשה של גוי, אפילו רשע כאותו המלך, נחשב מאוד כלפי הקדוש ברוך הוא.

ודוגמא נוספת למדים מסיפורו של קטיעה בר שלום (עבודה זרה י, ב) שהיה שר נכרי של הקיסר של רומא. ויהי היום ואותו הקיסר שהיה שונא יהודים החליט להשמידם, אמר לו קטיעא בר שלום טענה ניצחת מדוע אי אפשר לו לעשות כן, וכן מדוע גם לא כדאי לו. ואכן הקיסר השתכנע, אבל מכיון שאותו האיש ניצח בטענותיו את המלך, לכן הוא גזר עליו מיתה. יצאה בת קול ואמרה ’קטיעא בר שלום מזומן לחיי העולם הבא’. ואף שלפני הוצאתו להורג הוא התגייר, אולם נראה שאת הכבוד מן השמיים הוא קיבל על מעשה הגבורה שעשה בעודו נכרי, ולמדנו שוב שנכרי שעושה מעשה נאצל זכותו גדולה.